סקירה כללית על תקני וטכנולוגיות הרשת, עם דגש על אלו שפותחו ב – W3C

מבוא

ב-1990 הופיעה רשת האינטרנט העולמית (World Wide Web) בזירה, תחילה כרעיון מחקרי ואחר כך בתפוצה מרשימה. מאז היא ממשיכה להשתנות. הכיוונים העדכניים כיום ליישומי ה-WEB (בניגוד לרשת האינטרנט שהיא תשתית טכנית אחרת) הם:

• הרשת בכל מקום – הרשת הניידת.
• רשת עבור כל אחד – הרשת הנגישה.
• רשת של מידע מובנה – הרשת הסמנטית.
• רשת של השתתפות ותקשורת – אוספים (collections), יומנים מקוונים - בלוגים (blogs), וחדרי דיון - פורומים (forums).
• הרשת כשירות – יישומי רשת עשירים (rich web applications)
• רשת לעסקים – שירותי רשת (web services)
• הרשת עבור התקשורת (מדיה) - ווידאו וקול על גבי הרשת.
• וכמובן: רשתות בעלות אופי חברתי גודמאת facebook , טוויטר ודומיהם.

כל אלה חייבים להסתמך על מערכת משותפת של טכנולוגיות ותקנים. הפונקציונאליות של ההיבטים השונים צריכות לפעול האחת עם השנייה.

נושאים נוספים מסויימים הינם רלבנטיים לרובם של היבטים אלו. הם אופקיים מטבעם, וחלקם כפופים לנקודות מבט תרבותיות שונות.

• פרטיות ברשת.
• אבטחה ואמון ברשת.
• הטיפול בקניין רוחני.
• סיווג ודירוג של תוכן.

לא נכסה את נקודות המבט של השונות על נושאים כגון פרטיות, קניין רוחני וסיווג תוכן. אלו הם עדיין נושאים של דיונים פוליטיים וחברתיים. טכנולוגיות הרשת צריכות לטפל בכל מה שנראה בעל תרומה חיובית בהקשר פוליטי או חברתי נתון.

רוב העבודות על התקנים והטכנולוגיות המתוארים במאמר זה בוצעה או מבוצעת ב- W3C – הקונסורציום של רשת האינטרנט העולמית (The World Wide Web Consortium) אשר הושק בשנת 1994 על ידי ממציא הרשת טים ברנרס – לי (Tim Berners – Lee).

יסודות

שלוש טכנולוגיות המשמשות בשילוב גרמו להצלחה של הרשת:

• תחביר לעמודי WEB - תחביר משותף למסמכים אשר יכול לכלול קישורים (HTML).
• כתובת – כתובת לאיתור מסמכים (או חלקי מסמכים) והאפשרות להשתמש בתחביר זה בתוך ה- HTML לבניית קישורים (URL).
• פרוטוקול – פרוטוקול למשלוח בקשות ותגובות בין לקוחות (בדרך כלל דפדפנים) ושרתים (HTTP).

טכנולוגיות אלה איפשרו את המתיחה של רשת עולמית של מסמכים, אשר מנקודת מבטו של המשתמש, סיפקה ממשק גראפי ודרך קלה מאוד לעבור ממסמך אחד למסמך אחר הקשור אליו, תוך שימוש בקישור הרשום במסמך הראשון.

אנו רוצים שהרשת תהיה אוניברסאלית. זוהי מטרה עם הרבה השלכות. בסופו של דבר, משמעות הדבר היא כי כל אחד צריך להיות מסוגל להשתמש ברשת עם מגוון גדול של התקנים בכל שפה שידועה לו. די ברור כי לדבר זה יש מגבלות (למשל, מחברי מאמר זה לא יוכל לעולם להבין מאמר על מיקרוביולוגיה בסינית). דבר זה אינו הפתעה. הדבר המפתיע הוא כמה אוניברסאליות ניתן להשיג על יד הצמדות למספר קווים מנחים. התחומים עבורם מפותחים קווים מנחים אלו הינם: נגישות, אי תלות של התקנים ובינאום.

W3C הינו המפתח של חלק מן הקווים המנחים הנ"ל. בסופו של דבר יש מספר מועט של חוקים כלליים אשר שוכללו והושלמו:

• השתמש בתקנים בכל מקום בו הם קיימים.
• הוסף יתירות (מידע עודף) לדרך בה אתה מציג את המידע שלך.
• הצג את המבנה שלך כך שניתן יהיה לזהות אותו.
• הפרד תוכן מן ההצגה.

קיימת חפיפה בין הדרישות הטכניות להשגת מטרה זו. דף אשר מפריד בין תוכן להצגה ניתן יותר בקלות להתאמה להתקנים שונים, אך גם לצרכי נגישות. תמונה של בניין בתוך מסמך אשר מלווה על ידי מלל עשויה לסייע לאדם כבד ראיה להבין אותו והיא גם עשויה לסייע לאדם שאף פעם לא ראה קודם את הבניין לזהות אותו, או לאפשר למנוע חיפוש למצוא אותו. מלל מגיע ליותר אנשים על ידי הוספת יתירות (למשל, על ידי הצגתו בשפות רבות). שימוש במערכות תווים מתוקננות מסייע לתרגום מכונה אוטומטי על ידי הגשת ייצוג ייחודי של סמלים ותווים.

עמודי תווך

לאחר שיש לנו את כל הטכנולוגיות והידע, מה עלינו לצפות מן הרשת? כל טכנולוגיה קיימת על מנת לעשות את חיינו קלים יותר. עליה להפחית את המאמץ אשר עלינו להשקיע על מנת להגיע ליעדים שלנו. כמו טכנולוגיות מידע באופן כללי, גם הרשת מציעה מיגוון רחב של תחומי יישום. לעומת טכנולוגיות המידע האחרות, הרשת מציעה יישומים אלו מרושתים בקנה מידה עולמי. חיבורים רחבי פס ואחסון וכוח מחשוב כמעט בלתי מוגבלים, יחד עם טכנולוגיות משולבות פתחו את השדה למולטימדיה ובסיסי נתונים ענקיים. מודלים עסקיים עולים ונופלים, יישומי מחץ (killer apps) צצים חדשות לפרקים. רישות חברתי, פרטיות, שיתוף ידע ומודיעין, ניהול קניין רוחני, השתתפות בתהליכי קבלת החלטות, שיווק של רעיונות ומוצרים, החשיבות של הזנב הארוך (long tail) . . . כולם נדרשו לחשיבה מחדש או שהפכו רלבנטיים רק בגלל הרשת.

אנו רואים התמזגות של טכנולוגיית הרשת עם טכנולוגיית הטלפון הנייד. טלפונים ניידים דיגיטאליים הופיעו לראשונה בציבור במהלך המחצית הראשונה של שנות ה- 90, בערך באותו הזמן כמו הרשת. מאז הצמיחה של שוק זה עולה אף על הצמיחה של האינטרנט. טלפונים ניידים משחקים תפקיד מכריע בכלכלה של ארצות מתפתחות רבות. כיום כל טלפון נייד יכול לגשת אל הרשת. על כן, שתי הטכנולוגיות מתמזגות.

מצד שני, יש עדיין מספר דברים מבולגנים. חיפש עלול בקלות להפוך לסיוט. פישינג (phishing) והניצול לרעה של חולשות הדפדפן מסכנים את המשתמשים. תרגום אוטומטי הינו פרימיטיבי כאשר מנסים לגשת למידע בשפות אותם אין המשתמש דובר. על כן, יש עדיין הרבה מאוד דברים לתקן ולחקור ויש לקבל הרבה החלטות טכנולוגיות, חברתיות ופוליטיות.

ניתן לסווג את הטכנולוגיות הזמינות או שנמצאות בפיתוח בהתאם לנושאים הבאים:

• יישומי רשת.
• רשת סמנטית.
• שרותי רשת.
• רשת ניידת.
• תקשורת קולית.
• פרטיות ואבטחה.

התקרה: אתרי אינטרנט ויישומי מחץ (Killer Applications)

כל הטכנולוגיות והתקנים הנ"ל הינם באמצעים למטרה ולא מטרה בפני עצמם, והרשימה רחוקה מלהיות שלמה. יחד עם גדילה מתמדת ברוחב הפס ובכוח המחשוב הם הופכים את הרשת למקום בו בני האדם משתמשים ביצירתיות שלהם לעשיית עסקים, ניהול דיונים, הפצת רעיונות ובניית יחסים. במהלך 17 השנים האחרונות הרשת הפכה את האינטרנט מצעצוע של משוגעים לדבר לתשתית בעלת עוצמה אשר מעוצבת בידי מיליונים של פרטים, אנשי עסקים, עיתונאים, אומנים, מדענים . . . גוגל (Google), יאהו (Yahoo), פליקר ( (Flickr ,אי ביי ( (Ebay , יוטיוב (Toytube), מיי ספייס (Myspace), מוזילה (Mozilla), וכמובן פייסבוק (Facebook) וטוויטר (Twiiter) אם למנות רק מעטים מן הפרויקטים הפופולאריים אשר חיים במרחב זה.

אל העתיד

קיימות עדיין הרבה שאלות פתוחות אשר ממתינות לרעיונות, פתרונות טכניים, תקנים או הסכמים חברתיים אשר יענו עליהן. במקביל לעבודתם של מיליוני אתרי רשת, בלוגים, וויקים (Wikis), חנויות ויישומים דמיוניים, מתנהלת עבודה מתמשכת לשיפור הטכנולוגיות והתקנים. ה- W3C מספק מסגרת בה ספקים, כותבים ומשתמשים משתפים פעולה לשיפור מסגרת התמיכה של הרשת.

במיוחד נציין את העבודה על HTML5 נשראה כי תתפוס תאוצה רבה בשנים הקרובות (לאחר שהושלם המאבק שבין HTNL וXHTML ... קבע ה-W3C כי כל העבודה תרוכז תחת הכורת של HTML . התוצאה היא התגייסות של ספקי הדפדפנים כדי לעבוד במשותף. העתיד יראה האם יוזמה זאת תקדם את הרשת במהירות הדרושה.